מה זה פילנתרופיה ולמה זה כבר מזמן לא עניין של מיליונרים בלבד?

תחום הפילנתרופיה עובר שינוי בשנים האחרונות. היום יותר מאי פעם, מדובר בגישה לחיים – דרך להשפיע על העולם שסביבנו, לקחת חלק בשינוי חברתי, ולחזק קהילות. לא חייבים הון עתק, קשרים בצמרת או קרן על שם הסבים. כל אחת ואחד יכולים להיות פילנתרופים. מיד נסביר מה זה פילנתרופיה, כיצד היא משתנה ומתפתחת עם הזמן, ואילו דרכים יש לכל אחד ואחת מאיתנו להשתלב בה ולתרום מה שאפשר – זמן, ידע, רעיונות או משאבים, כדי לקדם מטרות שקרובות ללב.

מה זה פילנתרופיה?

המילה פילנתרופיה מגיעה מהשפה היוונית ופירושה "אהבת האדם" – ביטוי שמבטא את מהות העשייה הפילנתרופית: רצון כן לתרום לרווחת הזולת. כיום, נהוג להגדיר פילנתרופיה כנתינה וולונטרית של כסף, זמן או ידע, שנעשית מתוך מטרה לקדם שינוי חברתי חיובי. זוהי עשייה שאינה מונעת מרווח אישי ישיר, אלא ממחויבות מוסרית או ערכית לחברה. בניגוד לדעה המקובלת, פילנתרופיה אינה רק תרומה כספית גדולה לעמותות. כל תרומה למען הכלל, כל התנדבות, פרויקט קהילתי, ייעוץ מקצועי ללא תמורה או פעולה שנעשית מתוך אכפתיות – כל אלה נכנסים תחת ההגדרה. השאלה המרכזית היא לא "כמה נתת", אלא "למה נתת".

פילנתרופיה בעידן הדיגיטלי: שינוי בלחיצת כפתור

המהפכה הדיגיטלית הפכה את הפילנתרופיה לנגישה מתמיד. בעשור האחרון, ובמיוחד בתקופות משבר, ראינו כיצד רשתות חברתיות, קבוצות וואטסאפ ופלטפורמות דיגיטליות הופכות כל אדם לפילנתרופ – גם בלי הון, ארגון מסודר או קשרים. כך למשל, בתקופת מלחמת חרבות ברזל, בתוך ימים ספורים קמו מאות מיזמים אזרחיים שתמכו במפונים, העבירו ציוד חירום, עזרו לחקלאים וסייעו לקיבוצים שפונו. רבים מהפרויקטים האלה החלו ביוזמה אישית – הודעה אחת בקבוצה, טופס גוגל פשוט, או קריאה בפייסבוק – וגייסו עשרות אלפי אנשים לתרום, להתנדב, להסיע או לאסוף ציוד. מה שמרשים במיוחד הוא שהפעילות לא הייתה תלויה בתקציב גדול או מערך לוגיסטי מסודר. היא נשענה על שיתופי פעולה, על טכנולוגיה זמינה, ועל תחושת אחריות אזרחית. הפילנתרופיה, במובנה הרחב, קיבלה ביטוי עממי – כזה שלא נשען על ארגונים גדולים, אלא על פעולות קטנות ורבות שעשו שינוי גדול. המעבר לעשייה דיגיטלית פתח את הדלת לאנשים שעד לא מזמן אולי לא ראו את עצמם כחלק מעולם התרומה וההתנדבות.

התנדבות והעברת ידע: תרומה שלא עולה כסף

בעולם שבו כסף אינו המשאב היחיד בעל ערך, פילנתרופיה קיבלה משמעות רחבה יותר. תרומה של זמן אישי, אפילו שעה בשבוע, יכולה להיות בעלת ערך עצום לעמותות, בתי ספר, מוסדות טיפוליים או יוזמות קהילתיות. מתנדבים מביאים איתם חום אנושי, יצירתיות ולעיתים גם ידע מקצועי שחסר בשטח. מעצבים שמתנדבים לבנות אתרים לעמותות, מתכנתים שמפתחים כלים טכנולוגיים לטובת הציבור, עורכי דין שמציעים סיוע משפטי בהתנדבות – כולם שותפים למהפכת הפילנתרופיה החדשה. זו תרומה שמבוססת על חוזקות אישיות, לא רק על גובה החשבון בבנק.

מיזמים קהילתיים: פילנתרופיה שצומחת מהשטח

אחד המאפיינים המעניינים של הפילנתרופיה כיום הוא המעבר מהכללי והמרוחק, אל האישי והקרוב. במקום לתרום בעילום שם לקרן כלשהי, רבים מעדיפים לפעול איפה שהם חיים – בשכונה, בבית הספר של הילדים, במרכז הקהילתי או במרחב הציבורי. הקמה של קואופרטיב קהילתי, תרומת שיער בשביל השכנה שחלתה, סיוע למשפחות באירועים או חגים – כל אלה הם ביטויים של פילנתרופיה שמתחילה מלמטה, ונשענת על סולידריות אמיתית ולא רק על משאבים. גם כאן, ההשפעה נמדדת לא רק בכסף, אלא ברוח הקהילתית שנוצרת.

קרנות פילנתרופיות: שותפות שקטה עם השפעה רחבה

לצד יוזמות פרטיות ופעילות קהילתית, קרנות פילנתרופיות עדיין ממלאות תפקיד מרכזי במארג החברתי. הן מאפשרות תמיכה רציפה ביוזמות ארוכות טווח, מעניקות ביטחון כלכלי לעמותות, ומסייעות להוציא לפועל פרויקטים שאי אפשר לקיים באמצעות תרומות חד-פעמיות. חלק מהקרנות פועלות ברמה המקומית, אחרות תומכות בפרויקטים בינלאומיים – אך כולן פועלות מתוך ערכים של אחריות ציבורית. אחת התרומות המשמעותיות של קרנות אלה היא היכולת שלהן להשקיע בחדשנות, במחקר ובהתנעת תהליכים שלא תמיד זוכים למימון ציבורי. בזכות שיתופי פעולה שהן יוזמות, תחום הפילנתרופיה הופך לגורם מוביל גם בתכנון מדיניות, בהכוונת משאבים ובקידום מודלים חדשים של עשייה חברתית. הקרנות אולי לא תמיד עומדות בחזית, אך פעמים רבות הן אלו שמאפשרות את קיומה של אותה חזית.

אחריות חברתית כדרך חיים

פילנתרופיה בעידן הנוכחי אינה רק פעולה בודדת אלא גישה לחיים. יותר ויותר עסקים משלבים אחריות חברתית בפעילות היום-יומית שלהם – אם דרך העסקת אוכלוסיות מודרות, קידום קיימות או תמיכה בפרויקטים חברתיים. גם עובדים ובני נוער רואים בפעילות קהילתית חלק מהזהות האישית והמקצועית שלהם.

לסיכום